פסק-דין בתיק ת"ק 011905/02

בפני תביעה ותביעה שכנגד, לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לכלי רכב של התובע והנתבע, כתוצאה מתאונת דרכים מיום 20.6.02.

התביעה הוגשה כנגד הנהג המעורב בתאונה (להלן: הנתבע) וכנגד מבטחת השימוש ברכבו, הנתבעת מס' 2 (להלן: הנתבעת).

התובע טען כי בעת שנסע בצומת הכפר הירוק, האט בעקבות רכב שנסע לפניו וכי הנתבע הגיע במהירות ופגע ברכבו מאחור.

הנתבעים טענו כי התובע שנסע בנתיב הימני, סטה בפתאומיות שמאלה בכדי לעקוף רכב שנסע לפניו באיטיות ונחבט אגב כך ברכב שהיה נהוג על ידי הנתבע. הנתבעים טענו כי התובע פגע בצידו הימני קדמי של רכב הנתבע וכי הפגיעה בכנף האחורית שמאלית ברכב התובע, מתיישבת עם גרסתם.

הנתבעים הגישו תביעה שכנגד בה נטען כי על התובע לפצות את הנתבעים בגין הפגיעה בדופן הקדמית שמאלית ברכב הנתבעים.

ציון חברה לביטוח בע"מ, מבטחת השימוש ברכבו של התובע, צורפה על פי בקשתה כנתבעת נוספת בתביעה שכנגד.

התובע העיד כי נסע בנתיב הימני ולאחר שהתחלף האור ברמזור לירוק, החל בנסיעה איטית אחרי רכב שנסע לפניו וכי הנתבע שהגיע מאחור פגע ברכבו. התובע העיד כי הנתבע הגיע מאחור במסלול הימני וברגע האחרון ניסה לסטות שמאלה אך פגע ברכבו. כן העיד התובע כי לא סטה למסלול השמאלי וכי התאונה ארעה בנתיב הימני באופן שחלקו הימני קדמי של רכב הנתבע פגע ברכבו מאחור, בצד השמאלי של הרכב.

הנתבע העיד  כי עמד  ברמזור לצד  התובע וכי  לאחר  שהתחלף האור  לירוק, החל בנסיעה וכעבור

 40-30 מטר, הרגיש חבטה. הנתבע העיד כי התאונה ארעה בנתיב נסיעתו, הנתיב השני מימין וכי הוא לא סטה מנתיבו.  הנתבע העיד כי התובע סטה שמאלה לעבר נתיב נסיעתו ופגע ברכבו בצד. הנתבע עמד על טענתו כי הפגיעה ברכבו היא בצד הרכב ולא פגיעה חזיתית וכי הפגיעה ברכב התובע היתה בצד ולא מאחור.

לאחר ששמעתי ובחנתי עדויות הצדדים, אני מעדיפה את גרסתו של התובע על פני גרסתו של הנתבע.

התובע העיד כי הנתבע פגע ברכבו מאחור והסביר את מיקום הנזק בכלי הרכב בכך שהנתבע ניסה ברגע האחרון  "לשבור שמאלה".

מאידך, טענתם של הנתבעים ועדותו של הנתבע שחזר וטען כי הפגיעה ברכב התובע הינה בצד והפגיעה ברכבו גם היא בדופן הרכב ואינה פגיעה חזיתית, נסתרת על פניה מתמונות הנזק ותיאור הנזק בדו"חות השמאים.

על-פי דו"ח השמאי שצורף על ידי התובע, הפגיעה ברכב התובע הינה בחלק האחורי של המרכב "פח אחורי (בצידו השמאלי) כנף אחורית שמאלית, רצפת תא מטען וקצה שלוחת מרכב אחורית שמאלית, נלחצו עוותו וטעונים יישור".

מתמונות הרכב שהוגשו וסומנו, ת/2, ניכרת פגיעה בצידו השמאלי של הפגוש האחורי אך ניכר בברור שמדובר בפגיעה מאחור ולא בפגיעה בצד הרכב.

לא זאת בלבד, אלא שמהתמונות המתעדות את הנזק ברכבו של הנתבע (נ/1), עולה בברור כי מדובר בפגיעה בצד ימין של חזית הרכב, אך אין מדובר בפגיעה בדופן הרכב. כך גם מתוארת הפגיעה בדו"ח השמאי שבדק את רכב הנתבע (נ/2), כדלקמן:

"בדיקת המכונית העלתה כי ניזוקה בחלקה הקדמי".

משנסתרה טענתו ועדותו של הנתבע כי הפגיעה הינה פגיעה צידית בדופן כלי הרכב, איני מקבלת גם את עדותו בדבר סטיית התובע מנתיבו ואני מעדיפה  כאמור את גרסתו ועדותו של התובע כי הנתבע פגע ברכבו מאחור וכי הפגיעה הינה בחלק השמאלי אחורי ברכבו ובהתאמה בחלק הימני קדמי ברכב הנתבע, שכן הנתבע ניסה לסטות שמאלה ברגע האחרון אך פגע ברכבו.

אשר על כן, דין התביעה להתקבל ודין התביעה שכנגד להדחות.

אשר לגובה הנזק, התובע פוצה על נזקיו הישירים על ידי המבטחת של רכבו וצרף לתביעתו אישור הפסדים על-פיו נשא בהשתתפות עצמית ובהשתתפות עצמית בירידת ערך בסך כולל של 3,128 ש"ח.